מקצוע הריתוך , הינו בין המקצועות המסוכנים לעובד.
קרינת UV והאדים הנפלטים מהמתכות הנוזליות , בזמן ביצוע עבודות ריתוך , הוגדרו כבר במרץ 2017 , על פי מטה IARC בצרפת כמסרטנים וודאיים לבני אדם ( קבוצה 1 ) .
בנוסף , התחשמלויות , כוויות ופגיעות עיניים , מופיעים כמעט בכל מקום שכתוב על הסכנות במקצוע . לכל הנושאים הללו , יש נהלים מסודרים ותקנות והכי חשוב , מודעות הן מצד העובד והן מצד המעסיק.
אבל , ואבל גדול , משהו שם את הלב על החשיפה המוגברת לקרינה החשמלית שבה נמצא המסגר?
בבדיקה שערכתי , מדדתי , בזמן שימוש ברתכת אלקטרונית , (עדיין באמפר נמוך יחסית,
שימוש באלקטרודה 2.5 ), נמצא העובד בשדה מגנטי בעוצמה של 25 מילי גאוס.
לפי משרד להגנת הסביבה , עובד הנמצא בשדה מגנטי בעוצמה של 25 מילי גאוס , מוגבל בזמן עבודה של עד 3 שעות ביום . ( הכוונה ל- 3 שעות ריתוך בפועל והמצאות בתוך השדה המגנטי בעוצמה הזו) .
כמובן שצריך להתייחס גם לשאר הכלים החשמליים שהעובד מחזיק בידו , ומוסיפים לזמן בו הוא חשוף לקרינה.
בעוד שעבור שאר הסכנות , יש מודעות לנושא , וקיימים בשימוש אמצעים רבים להגנה על העובד ( איוורור ע"י מפוחים , בגוד, הכשרות וכו') , עדיין תחום הקרינה הבלתי מייננת , לא מקבל את ההתייחסות המקצועית הנדרשת .
נכון הוא כי המודעות ויחס לנושא הקרינה הבלתי מייננת , נמצא במגמת עליה , לדוגמא: במוסדות חינוך ורשויות קיימת חובה של ביצוע מדידות ומיגון בהתאם לרמת הקרינה הנמדדת , אך עדיין יש הרבה מה לשפר בנושא זה במקומות עבודה אחרים .
לפי דעתי , יש צורך בכל מפעל מתכת , מסגרות וכו , לבצע בדיקות קרינה מסודרות ע"י בודק בעל הסמכה ממשרד הגנת הסביבה , כדי לאתר את המקומות והמכשירים הפולטים רמות קרינה בלתי מייננת ולדאוג להגנות מתאימות לעובדים .
Comments